בזלצוודר חילקו אותן לבלוקים.(שרה היתה בבלוק 4).
בבוקר הן הלכו לעבודה בבית החרושת. הבלוק של שרה עבד בגמירה של התחמושת. (לצבוע את הקצה בלק).
הרבה פעמים היא התעלפה, אז לקחו אותה למחסן, שם היא נחה, וכשהתעוררה הלכה הביתה. אך ביום למחרת היא תמיד חזרה. הן עבדו במשמרות כל השבוע.
במחנה היתה מרפאה עם רופאה הונגריה וכמה דרגשים.- יום אחד שרה התעלפה ואחת מהבנות מבלוק 8 (ששרה הכירה)לקחה אותה למרפאה. (אחרי שנקתה אותה). האחות בדקה אותה ואמרה שיש לה 'רק' 39 מעלות חום, ושאין בשבילה מקום במרפאה.
כששרה התכוונה ללכת היא התעלפה שוב. כשהתעוררה היא היתה על דרגש במרפאה לצד מישהי עם מחלת עור. (כמובן ששרה נדבקה ממנה).
שרה לא יכלה להרים את הראש, מיכיוון שכל פעם שהיא הרימה את הראש היא התעלפה.
לאחר כמה ימים אירגנו משלחת של 100 בנות. האחות אמרה שצריך לשלוח גם את שרה, אך השומר הורה לה להשאיר אותה במרפאה. החזירו אותה לדרגש אחר, והיא התעלפה. כשקמה ראתה מעליה חיילת גרמנית ששאלה אותה "נו, אז איך שם בבית הקברות..?" (שרה לא ענתה). החיילת נתנה לה 2 כפות של מרק. (בשביל שרה זה היה גן עדן).
באותו הלילה שרה הצליחה לקום מהמיטה בלי להתעלף.
לאחר כמה ימים לקחו אותם לבראונשוויג.
בבוקר הן הלכו לעבודה בבית החרושת. הבלוק של שרה עבד בגמירה של התחמושת. (לצבוע את הקצה בלק).
הרבה פעמים היא התעלפה, אז לקחו אותה למחסן, שם היא נחה, וכשהתעוררה הלכה הביתה. אך ביום למחרת היא תמיד חזרה. הן עבדו במשמרות כל השבוע.
במחנה היתה מרפאה עם רופאה הונגריה וכמה דרגשים.- יום אחד שרה התעלפה ואחת מהבנות מבלוק 8 (ששרה הכירה)לקחה אותה למרפאה. (אחרי שנקתה אותה). האחות בדקה אותה ואמרה שיש לה 'רק' 39 מעלות חום, ושאין בשבילה מקום במרפאה.
כששרה התכוונה ללכת היא התעלפה שוב. כשהתעוררה היא היתה על דרגש במרפאה לצד מישהי עם מחלת עור. (כמובן ששרה נדבקה ממנה).
שרה לא יכלה להרים את הראש, מיכיוון שכל פעם שהיא הרימה את הראש היא התעלפה.
לאחר כמה ימים אירגנו משלחת של 100 בנות. האחות אמרה שצריך לשלוח גם את שרה, אך השומר הורה לה להשאיר אותה במרפאה. החזירו אותה לדרגש אחר, והיא התעלפה. כשקמה ראתה מעליה חיילת גרמנית ששאלה אותה "נו, אז איך שם בבית הקברות..?" (שרה לא ענתה). החיילת נתנה לה 2 כפות של מרק. (בשביל שרה זה היה גן עדן).
באותו הלילה שרה הצליחה לקום מהמיטה בלי להתעלף.
שרה לא אכלה כלום, מכיוון שקיבתה היתה סתומה. אחת הבחורות הביאה לא תפוח-אדמה כדי שתאכל, אבל מכיוון שלא יכלה לאכול ביקשה שרה מאותה הבחורה שתוציא את המיץ של התפוח-אדמה ותתן לה לשתות אותו. וכך היא עשתה. למחרת כבר כל הבנות עמדו בתור כדי לקבל את המיץ הזה. לאט לאט המיץ פתח לשרה את הקיבה והיא יכלה שוב לאכול.
השיחרור:
יום אחד התחילו לשמוע פצצות- הצרפתים במחנה אמרו להן שעוד מעט הן יהיו חופשיות.
אחרי כמה זמן הגרמנים ברחו. אז הצרפתים הלכו למחסנים של המחנה ופתחו אותם. באותו הים הקערה של שרה היתה מלאה אורז. (והיא אכלה הכל).
ביום של השיחרור הגיע חייל עם סוס, פתח את השער ואמר בכל השפות שבהן דיברו במחנה: "אתם חופשיים!!"
הביאו להם כסף, והם יצאו לעיירה.
כשרה יצאה מהמחנה היא ראתה קערה (גדולה מספיק כדי להתקלח), היא לקחה אותה. אחרי עוד כמה צעדים היא ראתה ערימה ענקית של סוכר. היא שמה סוכר בקערה, אך מכיוון שלא יכלה להרים את הקערה, ישבה איתה ליד ערימת הסוכר.
כמה בנות מהמחנה שחיפשו אותה, באו ולקחו אותה לצרפתים. הצרפתים נתנו לשרה לחם, ביצים, נקניק ומה לא??.
אך ברגע שהן חזרו למחנה כדי להדליק אש ולאכול, היתה פקודה מהאמריקיים לעלות לאוטובוסים. ישר שהם יצאו לדרך האנגלים פוצצו את המחנה.
משם לקחו אותם לשדה תעופה שהיה של הצבא הגרמני, שם חיכה להם אוכל, בגדים חדשים, נעליים חדשות ומיטות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה